הפרעות קשב וריכוז
הפרעת קשב וריכוז ושכיחותה באוכלוסייה
הפרעת קשב וריכוז היא תופעה שכיחה המוערכת בכ-10%-5% מאוכלוסיית הילדים בגיל בית ספר, ונפוצה יותר בבנים מאשר בבנות ביחס 4:1. לעתים התופעה, המתאפיינת בליקויים נוירו-התנהגותיים, אינה חולפת בגיל הבגרות והיא עשויה להשפיע באופן משמעותי על תפקוד הלוקים בה בילדות ובבגרות. אבחון מוקדם של ההפרעה עשוי להיות משמעותי שכן בהעדר טיפול ההפרעה עלולה לגרום נזק קשה לבריאותו של האדם ולתפקודו, וכן להשפעות שונות בתחום הנפשי וההתנהגותי. מסיבה זו, אבחון בגיל המבוגר הינו בעל משמעות גם כן – אבחון וטיפול מתאימים יכולים לשנות את חיי הסובל מההפרעה באופן ניכר.
הגורמים להפרעת קשב וריכוז:
הגורמים להפרעת קשב וריכוז (ADHD) עם או ללא היפראקטיביות, עדיין אינם ידועים לנו באופן מוחלט. בעוד ידוע כי ישנה נטייה גנטית להפרעה – כלומר לילד להורים בעלי הפרעת קשב וריכוז סיכוי מוגבר ללקות בהפרעה – גורמים ביולוגיים, גורמים סביבתיים וגורמים נוספים ככל הנראה לוקחים חלק גם הם כסיבות להתפתחותה ההפרעה.
מהם התסמינים של הפרעת קשב וריכוז:
התסמינים להפרעת קשב וריכוז מגוונים ומשתנים מאדם לאדם.
התסמינים משויכים לשני תחומים: חוסר קשב, והפרעת היפראקטיביות-
אימפולסיביות.
דוגמא לתסמיני חוסר קשב:
– קושי בתשומת לב לפרטים.
– קושי ב״החזקת״ קשב לאורך זמן. הסחות דעת מרובות.
– קושי במעקב אחר הוראות, נטייה ״להימרח״ במטלות.
– קושי בסדר וארגון.
– נטייה לאיבוד חפצים אישיים.
דוגמא לתסמיני היפראקטיביות-אימפולסיביות:
– חוסר מנוחה, תזוזה מרובה של הידיים והרגליים.
– התרוצצות במרחב, גם בזמנים בהם מצופה לישיבה בכיסא.
– קושי במשחק או השתופפות בפעילויות בצורה שקטה.
– קושי כללי בהמתנה. תיתכן נטייה להתפרץ לדברי אחרים לפני שסיימו לדבר.
על מנת להיחשב לקריטריון אבחנתי על כל תסמין להופיע לפחות במשך חצי שנה
באופן המפריע לתפקוד.
כיצד מאבחנים הפרעת קשב וריכוז?
אבחון של מחלת קשב וריכוז נעשה על ידי איש מקצוע רפואי, המתמחה בטיפול ואבחון בעיות קשב וריכוז, ובפירוט: נוירולוג, פסיכיאטר, או לחלופין רופא ילדים\משפחה בעל ניסיון והכשרה בתחום הפרעות הקשב. האבחון כולל הערכה קלינית, בדיקה גופנית ושאלוני אבחון מתוקפים מותאמים לילד או למבוגר. לעתים ימליץ המטפל על השלמת האבחון בכלים נוספים כגון מבחנים ממוחשבים\פסיכולוגיים\הערה פסיכיאטרית ועוד.
כיצד מטפלים בהפרעת קשב וריכוז:
ישנן מספר אפשרויות להתמודדות עם הפרעת קשב וריכוז.
– טיפול תרופתי: בעזרת טיפול תרופתי ניתן לשפר את התפקוד וההתנהלות היומיומית ומרבית המטופלים מגיבים היטב לטיפול זה. טיפול תרופתי נחשב לקו טיפול ראשון לסובלים מהפרעת קשב וריכוז מגיל 6 ומעלה, ולקו טיפול שני לילדים מתחת לגיל זה. לעתים יש להתאזר בסבלנות עד למציאת הטיפול התרופתי המתאים למטופל, ולנסות מספר סוגי טיפול תרופתי. חשוב להבין כי הטיפול התרופתי הינו בעל פוטנציאל לתופעות לוואי שחלקם מסוכנות בעיקר באנשים מבוגרים, בעלי גורמי סיכון קרדיווסקולרים או אנשים בעלי רקע של הפרעות מצב רוח.
– טיפול התנהגותי: לאור העובדה כי מרכיב עיקרי בהפרעת קשב וריכוז הינה פגיעה בוויסות החושי ניתן ״לחנך״ את הגוף על ידי טיפול זה .הטיפול המיועד להתמודד עם ההשלכות של הפרעת הקשב, ומאפשר שיפור בתפקוד של הסובל מההפרעה. טיפול התנהגותי הוכח במחקרים רבים כיעיל לא פחות מטיפול תרופתי ובעל אפקט ארוך טווח לפיכך במקרים רבים בעיקר בגיל המקודם או בנוכחות גורמים אשר מהווים התווית נגד לטיפול תרופתי יהיה מועדף.
-טיפול רגשי: טיפול המיועד גם הוא להתמודדות עם השלכות הפרעת הקשב, ועם ההשלכות של היעדר אבחנה לאורך שנות הילדות.