בירור וסקולרי
בירור וסקולרי
אחד מהמנגנונים בהם יכולה להופיע מחלה נוירולוגית, הוא על-ידי פגיעה בתפקוד ותקינות כלי הדם המוחיים (מחלות צרברו-וסקולריות). פגיעות אלו בכלי הדם יכולות להוביל להפרעה באספקת הדם, יצירת תסחיף (חסימת כלי דם) ויצירת אוטם, דימום ועוד. לכן, כחלק מאבחון הבעיה הנוירולוגית וכאשר מתעורר החשד, יש לבצע הערכה ובירור וסקולריים (כל מה שקשור במערכת הלב וכלי הדם כמו עורקים ורידים ועוד).
בין הבדיקות הוסקולריות הנפוצות הנמצאות בשימוש ניתן למנות:
- דופלקס עורקי צוואר:
ידוע גם בשם דופלר אולטרסאונד קרוטידים (Carotid Doppler Ultrasound). למעשה מדובר בבדיקת אולטרסאונד (US) המשלבת יחד בדיקת דופלר, שילוב שמאפשר לא רק להעריך את מבנה העורקים אלא גם לבחון את זרימת הדם בהם. זוהי בדיקה שאינה פולשנית, ואינה כוללת חשיפה לקרינה. בדיקה זו מבוצעת כדי לבדוק את תפקודם של עורקי הצוואר (קרוטידים) שהם מובילי הדם העיקריים למוח. חסימתם עלולה להוביל להפרעה בזרימת הדם התקינה למוח עד לחסימה ושבץ (אירוע מוחי). הבדיקה מבוצעת בין היתר כאשר: קיימת היסטוריה של שבץ (אירוע מוחי) או אירוע מוחי חולף (Transient Ischemic Attack), לצורך מעקב (למשל לאחר ניתוח בעורקים אלו) וכאשר עולה חשד להיצרות בהם. בדיקה זו אינה דורשת הכנות מוקדמות, נמשכת כעד חצי שעה וניתן לחזור לתפקוד יומיומי רגיל מיד בסיומה.
- CTA:
(Computed Tomography Angiography), או בדיקת CT-אנגיו, היא למעשה בדיקת הדמיה ממוחשבת (CT) עם הזרקת חומר ניגוד המאפשרת הדגמה של כלי הדם העורקיים והוורידיים שבגוף בדרך שאינה פולשנית. לבדיקת CTA שימושים רבים, למשל: הערכת מטופלים המגיעים לחדר מיון עם חשד לאירוע מוחי אקוטי (מיידי) כדי לאתר את מיקום כלי הדם הפגוע, זיהוי מומים אנטומיים בכלי הדם, מפרצות, הערכת רמת ההיצרות ועוד. מטרת הבדיקה היא לספק מידע על כלי הדם המוחיים כדי להגיע לאבחנה ולטיפול המתאים. בדיקה זו דורשת הזרקה ורידית של חומר ניגוד כדי "לצבוע" את כלי הדם. לכן, יש ליידע את הגורם המטפל אם ידועה רגישות לחומר ניגוד. בנוסף, בדיקת CTA כרוכה בחשיפה לקרינה, על כן אינה מומלצת לנשים הרות בשל הסיכון לפגיעה בעובר.
- בדיקת אולטרסאונד אקו:
ידועה בשם "אקו לב" (אקוקרדיוגרפיה). למעשה מדובר בבדיקת אולטרסאונד של הלב, אשר מאפשרת לקבל תמונה דינמית ופונקציונאלית של מבני הלב, החדרים והמסתמים. עיקר שימושה של בדיקה זו הוא מתחום הקרדיולוגיה ויש לבצעה כאשר קיים החשד לבעיה הפוגמת בתפקוד הלבבי (למשל דלקת קרום הלב, בעיות מסתמים, אי-ספיקת לב ועוד). מנקודת המבט הנוירולוגית נרצה לבצע בדיקה זו כאשר קיים חשד לקיומו של קריש דם בלב שעלול לשלוח תסחיפים למוח ולגרום לאירוע מוחי (שבץ איסכמי). זוהי בדיקה שאינה פולשנית, ואינה כוללת חשיפה לקרינה, בסיומה ניתן לחזור מיד לתפקוד מלא.
- הולטר אק״ג:
נקרא גם "הולטר לב", היא בדיקה העוקבת באופן רציף (24 שעות או יותר) אחר הפעילות החשמלית של הלב. את הבדיקה מבצעים על-ידי חיבור של מכשיר קטן שנישא על חגורה, למשך יממה, וממנו יוצאות אלקטרודות המחוברות במדבקות לחזה במספר נקודות. מטרת הבדיקה היא לחשוף ״ולתפוס״ הפרעות בקצב הלב שנמשכות זמן קצר, שניות עד דקות, אם היו כאלה במשך זמן המעקב (למשל בזמן השינה). את הבדיקה מבצעים בדרך-כלל כאשר קיימים הסימפטומים הבאים: דופק מואץ/חזק התקפי, דופק לא סדיר ומנקודת המבט הנוירולוגית - אירועים של איבוד הכרה והתקפי חולשה וסחרחורת. הבדיקה אינה מכאיבה, ואינה כרוכה בתופעות לוואי. כמו כן, בזמן הבדיקה מומלץ לבצע פעילות שגרתית יומיומית (כולל נהגיה וכו׳;).
- בירור לקרשיות יתר
לעיתים מטופלים סובלים ממצבים המטולוגים הגורמים לנטייה ליצירת קרישים עקב פגיעה במנגנון הקרישה. בירור זה נשמר בעיקר למטופלים צעירים יותר, ללא גורמי סיכון וסקולריים (יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, עישון וכו..) אשר סבלו מאירוע מוחי, או לחלופין במטופלים אשר סבלו מאירוע מוחי ללא סיבה מספקת בבירור שבוצע . הבדיקה היא בדיקת דם מיוחדת הבודקת גורמים המשפיעים על מנגנון הקרישה בגוף.