מחלות כלי דם של המוח
הקדמה - שבץ מוחי:
אירוע מוחי (המכונה שבץ מוחי) מתרחש כאשר קיימת הפרעה פתאומית בזרימת הדם למוח. הפרעה זו מתרחשת לרוב עקב חסימה באחד העורקים המספקים את רקמת המוח, ובמיעוט המקרים עקב דימום כלי דם מוחי. הפרעה באספקת הדם למוח גורמת לנזק לרקמה המוחית, ובתוך מספר שעות הנזק הנגרם לאזור המוחי שנפגע נעשה בלתי הפיך, ועלול לגרום לפגיעה תפקודית עד לכדי נכות. שבץ מוחי הינו מצב חירום. בחשד לקיום אירוע מוחי יש לפנות למיון בהקדם האפשרי.
מהם גורמי הסיכון לשבץ מוחי:
טרשת עורקים והיווצרות קרישי דם עורקיים, נמצאו קשורים באופן משמעותי למצבי תחלואה המוכרים בעולם הרפואה כ”גורמי סיכון וסקולריים”. גורמי הסיכון לטרשת עורקים הינם עישון, יתר לחץ דם, סוכרת, השמנת יתר, סינדרום מטבולי, עודף שומנים בדם, והיסטוריה משפחתית של טרשת עורקים בגיל צעיר. בנוסף גיל מבוגר, צריכת אלכוהול, מחלת לב קבועה, פרפור עליות הלב, חוסר פעילות גופנית ותסמונת דום נשימה בשינה נמצאו כגורמי סיכון לשבץ מוחי.
מהם התסמינים של שבץ מוחי
שבץ מוחי עלול להתבטא במגוון תסמינים. ככלל, כל שינוי אקוטי בתפקוד הגופני או הקוגניטיבי עלול להוות תסמין של שבץ מוחי. במקרים רבים שבץ מוחי עלול להתבטא באחד או שילוב של הבאים: חולשת צד בגוף (למשל יד ימין ורגל ימין), חולשת גפה בודדת, חולשת שרירי הפנים בצד אחד הגורמת לעיוות במראה הפנים, חולשת שרירי ההגייה והדיבור הגורמת לדיבור לא ברור, קושי בהבנה של דיבור, חוסר יציבות, אובדן פתאומי של חלק משדה הראיה בעין אחת או בשתי העיניים, ועוד.
מחלות כלי דם קטנים של המוח
פגיעה בכלי הדם הקטנים של המוח אחראיים לכרבע מאירוע השבץ המוחי. כלי דם אלו הינם סעיפים קטנים ביותר המספקים את כלל חלקי המוח ובעיקר את אזוריו העמוקים. יתר לחץ דם וכן גורמי הסיכון הוסקולריים מאיצים את תהליך הפגיעה בכלי דם קטנים, כאשר מצד אחד מעלים את נטייתם להיחסם על ידי קרישי דם מקומיים, ומצד שני הופכים את כלי הדם לפריכים ובעלי נטייה לדימומים – ובכך מעלים סיכון לאירועים מוחיים הן איסכמיים והן דימומיים. באופן טיפוסי אוטמים של כלי דם קטנים פוגעים באזורים עמוקים ומוגבלים של המוח – תופעה המכונה ״אוטמים לקונריים״. על אף שהאזורים הנפגעים מאוטם בכלי דם קטנים הינם מצומצמים, תיתכן פגיעה משמעותית בתפקודו של האדם כתלות במיקום הפגיעה. לאוטמים מסוג זה מהלך החמרה איטי יותר מאשר לאוטמי כלי דם גדולים – דבר אשר עלול לגרום לחלק מהאנשים להתעכב בבואם לקבל טיפול רפואי בבית החולים, ובכך מעלה את הסיכון לפגיעה מוחית שאריתית גבוהה יותר כתוצאה מאוטמים אלו.
מהם התסמינים לאוטם בכלי דם קטנים:
אוטם בכלי דם קטנים עשוי להתייצג במספר אופנים, חלקם הוזכרו לעיל. קיימת חשיבות רבה לפניה לשירות רפואי בהקדם האפשרי בעת הופעת סימפטומים מוטוריים או סנסוריים בצד אחד של הגוף או של הפנים.
טיפול באוטמי כלי דם קטנים:
עקב גודלם, לא ניתן לצנתר כלי דם קטנים אשר גורמים לשבץ מוחי. במקרים רבים, בשלב המיידי אוטמים לקונריים יטופלו בטיפול להמסת הקריש, לצד שמירה על לחץ דם בטווח מסוים אשר יאפשר זרימת דם מיטבית לאזוריו העמוקים של המוח. כמו כן לעתים חסימת כלי דם מוחי גדול עשוי להתייצג כאוטם לקונרי בשעות הראשונות, ומכאן נובעת חשיבות נוספת לבדיקה מיידית של התסמינים המוזכרים.
מניעת חזרת אוטמי כלי דם קטנים:
אדם אשר סבל מאוטם בכלי דם קטנים עומד בפני סיכון מוגבר לפגיעה נוספת. על מנת להוריד את הסיכון לחזרת התופעה במקרים רבים יומלץ על טיפול באמצעות מעכבי צימות טסיות ואיזון גורמי סיכון וסקולריים ובראשם יתר לחץ דם.
מחלות כלי דם גדולים של המוח:
כלי דם מוחיים גדולים הן תוך גולגולתיים והן חוץ גולגולתיים - ובראשם עורקי הצוואר (הקרוטידים) - אחראיים לכרבע מאירועי השבץ המוחי. רובד טרשתי בדופן כלי הדם הגדולים עלול לגרום להיצרות משמעותית בכלי הדם, המביאה להפחתה קבועה או זמנית בזרימת הדם אל המוח, או לחילופין היווצרות קריש דם על גבי טרשת עורקים בלתי יציבה. גם במקרה זה יתר לחץ דם וכן גורמי הסיכון הוסקולריים משחקים תפקיד משמעותי בתור גורם סיכון לאירוע מוחי. שילוב של תת לחץ דם והיצרות עורקית עלולים לתרום להיווצרות אירוע מוחי אף הם.
מהם התסמינים לאוטם בכלי דם גדולים:
אוטם בכלי דם גדול אף הוא עשוי להתייצג במספר אופנים, אשר הוזכרו לעיל בחלק המדבר על תסמינים של שבץ מוחי. קיימת חשיבות רבה לפניה לשירות רפואי בהקדם האפשרי בעת הופעת תסמינים אלו.
טיפול באוטמי כלי דם גדולים:
בחלק מהמקרים, הטיפול בשלב האקוטי עשוי להיות צנתור מוחי בו מכניסים תומכן בעורק החולה. ניתן לטפל בצנתור מוחי עד 24 שעות מתחילת הופעת התסמינים. במקרים אחרים, בחסימת כלי דם גדול ובתוך 4.5 שעות מתחילת הופעת התסמינים, טיפול ממס קרישים (TPA) ניתן דרך הוריד.
מניעת חזרת אוטמי כלי דם גדולים:
אדם אשר סבל מאוטם בכלי דם גדול עומד בפני סיכון מוגבר לפגיעה נוספת. על מנת להוריד את הסיכון לחזרת התופעה במקרים רבים יומלץ על טיפול באמצעות מעכבי צימות טסיות ואיזון גורמי סיכון וסקולריים, במקרים בהם תודגם היצירות כלי דם צווארים משמעותית יוצע טיפול ניתוחי או צינטורי לתיקון העורק המוצר.